הנעליים ששינו את חיי
אלון שריר - רפואה סינית | דיקור | שיאצו.
מתמחה בטיפול בכאב, נשים והריון.
מגיל צעיר אני סובל מכאבים בכפות הרגליים, עם הזמן הצטרפו כאבי ברכיים וגב. הרופאים נתנו אבחנה - פלטפוס, הפתרון - מדרסים. אז עשיתי מדרסים אך הכאבים הלכו והחמירו. אז חיפשתי סוגי נעליים שונים והתייעצתי עם מוכרי נעליים.
שום דבר לא הקל עליי. הכאב הלך והחמיר. בצבא קיבלתי פטורים, והורידו לי פרופיל בגלל הפלטפוס. עמידה ממושכת על הרגליים הצריכה מנוחה ארוכה ועיסוי עד שיכולתי לחזור לשגרה.
הדבר היחיד שתרם לי היה המלצה של חבר - לבצע תרגילי חיזוק של הקרסול. התרגילים, שעזרו בחיזוק היציבה של כף הרגל, תרמו להפחתה משמעותית בכאבים.
יחף, חופשי ומאושר
יום אחד בזמן שוטטות אקראית בת"א גיליתי במקרה חנות נעליים בשם "Barefoot Life". נכנסתי וקיבלתי הסבר מפורט מהמוכר החביב אודות הנעליים השטוחות והדרכה על המעבר האיטי שצריך לקרות מהנעל הקודמת שנעלתי.
מודה שבהתחלה הרעיון נראה לי הגיוני ובו בזמן לא הגיוני. המוכר שם אותי על מתקן שמודד התפזרות עומסים של מנח כף הרגל שלי. הוא הסביר שהליכה עם נעליים שטוחות עם הזמן תאפשר חיזוק של כף הרגל ותיטיב עם היציבה שלי ושחיי יהיו טובים יותר...
למרות תחושת ההססנות, כל הקונספט של נעליים יחפות העלה בי זיכרון ילדות בו הייתי בים ורצתי יחף, חופשי ומאושר (כי זה מה שעושים בעתלית) נטול כאבים.
הסתגלות הדרגתית
השתכנעתי וקניתי זוג אחד של חברת "Xero Shoes". הלכתי עם הנעליים יום כן יום לא, על מנת לאפשר לגוף להתרגל ולהתחזק. השינוי המשמעותי הגיע לאחר מספר שבועות של תהליך הסתגלות הדרגתי שבסופו לא יכולתי יותר ללכת עם מדרס ולא עם נעלי הספורט המאסיביות ה"מותאמות לסובלים מרגליים שטוחות". הרגשתי שמצאתי את הפיתרון שלי, סוף סוף!
במקביל התחלתי להאזין לפודקאסט "The Movment Movment Podcast"כדי להכיר יותר טוב את הנושא ובעיקר למה ל-ע-ז-א-ז-ל עד היום אף אחד - לא האורתופדים, הפיזיותרפיסטים או טכנאי המדרסים הציעו לי!
אז מה הקטע של הנעליים האלה?
אלו "נעלי יחפנים" כמו שאני אוהב לומר, או נעלי Barefoot. הנעליים מאפשרות תנועה חופשית, גמישות ומרווח תנועה לבהונות ומפרקי כף הרגל, וגם נוחות להפליא. בשונה מרוב הנעליים המוכרות לנו, אין להן הגבהה בעקב (Zero drop), תמיכה בקשת כף הרגל או הגבהת בהונות. המבנה הנ"ל מאפשר לעקב אכילס ובהמשך לו כל מערכת התנועה האחורית להתארך (במקום להתכווץ).
הנעל פשוטה ביותר. הסוליה עשויה מחומר איכותי, גמיש ועמיד שמאפשר לכף הרגל לפעול ללא מגבלות, ובמקביל מונעת פציעות של חום קור או חפצים משוננים. זאת מטרתה המקורית של הנעל.
לחוש את העולם גם דרך כפות הרגליים
למה אדם בריא צריך נעל שתתערב לו ביציבה?
למה שנעל תשנה את הצורה בה רגל דורכת או את הצורה בה המוח שלנו פועל כדי לחוש את הקרקע?
למה להשתמש בחפץ המגביל את התנועה שלי בצורה כל כך משמעותית שיום אחד אגיע למצב של שחיקה, כיווץ, כאב ופציעה במקום ללמוד איך להשתמש בגוף שלי נכון ללא כל ההתערבויות האלה?
אני נתקל בקליניקה במטופלים רבים שמגיעים עם נעליים "מקסימליסטיות", כפכפים או עקבים. במהלך הטיפול אני מסביר כיצד הנעליים משפיעות על התנועה בגופם ואיך זה עלול לעורר כאבים. מטופלים שהיו נכונים להתנסות בשינוי - חייהם השתנו. לא כולם כמובן.
חשוב לציין שיש אנשים ש"נעלי יחפנים" לא מתאימות להם בשל פתולוגיה מסוימת שמצריכה תמיכה. בנוסף, יש אנשים עם סגנון פעילות שמצריך מהם ללכת עם נעל מוגנת וקשיחה. אבל אלו אחוז קטן של אנשים.
רובנו נועדנו ללכת חופשיים, שמחים, ולחוש את העולם גם דרך כפות הרגליים שלנו. כפות הרגליים, כמו בידיים ובשפתיים בעלות כמות גבוהה של עצבים לכן הן בעלות יכולת חישה רגישה במיוחד.
יש אמירה שאני אוהב מהפודקאסט "The Movment Movment Podcast": "אם תסתכלו פעם על מישהו שרץ יחף, ניתן לראות בבירור שיש קצת יותר שמחה בעיניו מאשר אלו הרצים בנעלי ספורט".
לסיכום, דעתי היא שאפשר לאפסן את נעלי העקב, נעלי הספורט ומגפי הבוקרים למיניהן ולהשיב לכפות הרגלים שלנו את תנועתן הטבעית והבריאה, ללא התערבות וללא פציעות. עלינו לקחת אחריות על תקינותו של גופנו, הוא שלנו ורק שלנו.
עלינו להיות קשובים לו ולעבוד בגבולות בהן נעים ונוח למשך עוד שנים רבות.
גילוי נאות- הכותב לא אוהב לרוץ באופן כללי, לא בא לפרסם אף אחד ואין לי קשר עם החברות הנ"ל. המידע שהובא כאן הינו מניסיוני האישי ושל מטופלים שלי ולא בא כהמלצה או תחליף להתייעצות ואבחנת רופא או איש מקצוע אחר.